מודעות
בשנת 2023, הרעב עדיין פוגע במיליוני ברזילאים. למרות כמה שיפורים ביחס לשנים הקודמות, ה- IBGE חשף שכמעט 3 מתוך כל 10 משקי בית במדינה (27,6%) סובלים ממידה כלשהי של אי־ביטחון תזונתי. משמעות הדבר היא של-64,2 מיליון אנשים אין גישה מלאה וסדירה למזון בסיסי.
אי־ביטחון תזונתי: ירידה ביחס ל-2018, אך עדיין מעל 2013
אף שהמספרים מייצגים התקדמות ביחס ל-POF (סקר תקציבי משקי הבית) 2017-2018, כאשר השיעור עמד על 36,7%, המצב עדיין מדאיג, במיוחד בהשוואה ל-Pnad (הסקר הלאומי הרציף לפי מדגם משקי בית) משנת 2013, כאשר המדד עמד על 22,6%.
מודעות
השיפור בביטחון התזונתי בין 2018 ל-2023 עשוי להיות קשור לכמה גורמים, כגון התאוששות שוק העבודה, הרחבת תוכניות חברתיות והדפלציה במחירי המזון בשנה שעברה.
למרות השיפור הכללי, נתוני IBGE חושפים כי הקבוצות המושפעות ביותר הן אלה שכבר מתמודדות עם אי־שוויון חברתי וכלכלי נוסף. לדוגמה, 34,5% ממשקי הבית באזורים כפריים מתמודדים עם הבעיה, לעומת 26,7% באזורים עירוניים.
הקבוצות המושפעות ביותר
- הכנסה: משפחות שהכנסתן לנפש נמוכה ממחצית שכר המינימום הן המושפעות ביותר באופן מתון או חמור;
- השכלה: רק 7,9% ממשקי הבית הסובלים מאי־ביטחון תזונתי מונהגים על ידי אנשים שסיימו לימודים אקדמיים, בעוד שב-23,4% ממשקי הבית הנהנים מביטחון תזונתי יש רמה זו של השכלה;
- צבע עור או גזע: אנשים ממוצא מעורב ושחורים אחראים לאחוז גבוה יותר ממשקי הבית הסובלים מאי־ביטחון תזונתי, בהשוואה לשיעורם בכלל האוכלוסייה;
- מגדר: נשים עומדות בראש 59,4% ממשקי הבית הסובלים בהיבט זה, בעוד שגברים עומדים בראש 40,6% מהם.
ביטחון תזונתי
לפי IBGE, משפחה נמצאת במצב של ביטחון תזונתי כאשר יש לה גישה סדירה וקבועה למזון איכותי ובכמות מספקת, מבלי לפגוע בגישה לצרכים אחרים. בשנת 2023, 72,4% ממשקי הבית בברזיל (56,7 מיליון) היו במצב זה.
מהי אי-ביטחון תזונתי
IBGE מחלק את אי-ביטחון תזונתי לשלוש קטגוריות: קל, בינוני וחמור. ה אי-ביטחון תזונתי קל כולל דאגה בנוגע לגישה למזון בעתיד, ומשפיע על איכות התזונה.
ב אי-ביטחון תזונתי בינוני, יש הפחתה בכמות המזון ושיבוש בדפוסי האכילה. לעומת זאת, ב אי-ביטחון תזונתי חמור, הגבלת המזון משפיעה גם על הילדים, עם שיבוש בדפוסי האכילה בשל מחסור במזון לכל בני הבית.
אף שהנתונים מראים שיפור ביחס ל-2018, הרעב עדיין מהווה מציאות עבור מיליוני ברזילאים.
המאבק באי-ביטחון תזונתי דורש צעדים שיתמודדו עם אי-השוויון החברתי והכלכלי, וכן מדיניות ציבורית שתבטיח גישה מלאה וסדירה למזון איכותי עבור כלל האוכלוסייה.
תמונה: שכפול Google
